אל תנועה אירופאית: “בואו לא נחיה כעבדים”

(אבטלה גואה, עוני, דיכוי ורמיסת זכותנו לביטוי חופשי), הצורך ליוזמות ומעשים של אזרחים בחברה עצמה נעשה חובה.

רק לפני שנה חווינו אירועים בעלי משמעות עולמית: האביב הערבי. אזרחי מצרים, תוניסיה והעולם הערבי כולו הראה לנו כי יש דרך אחרת, מעבר לדרך הכלכלית, פוליטית ודיכוי חברתי. אנו אימצנו אותם ותכנו בהם כפי שאנו צריכים לעשות. בהמשך ישיר לכך, בימים אלו, מתרחשות הפגנות ומחאות גדולות ביוון, פורטוגל וברומניה, הזעם הרותח ממריץ אותנו, ומאיים להטביע את המערכת הפוליטית המזדקנת שלנו הפועלת למען מספרים ולא למען אנשים.

מהי גישתנו בנוגע לאירועים אלו המתרחשים באירופה? בניגוד לאביב הערבי, אירופאים רבים מעוניינים לשחזר את הצביעות התקשורתית, הלועשת ומבזה כל תנועה אנטי ממסדית באשר היא. המהומות היווניות – למרות מאמציה של העיתונות הצהובה, להציג אותן כאקט של אלימות עיוורת של מיעוט שמתעניינים רק בבזבוז כסף אירופי – מהומות אלו מביעות כעס כללי נגד שחיתות של האליטות הפוליטיות המקומיות, והמנגנון של האיחוד האירופי, שכדי לקדם את האינטרסים שלהם בוחרים באופן אלים לדכא את חירויות האזרחים. האלמנטים חדשים האלה בחיים הפוליטיים והחברתיים של יוון, באופן עקרוני, הם תוצאה של תהליך פשוט וברור: ההתפשטות המדהימה של עוני הוא תוצאה של מדיניות ניאו-ליברליות אלו. תופעה זו היא לא רק יוונית, לא רק נוגעת למדינות דרום אירופה (פורטוגל, ספרד, איטליה), אלא למדינות רבות אחרות (כמו אירלנד, בלגיה, בריטניה). אזרחי אירופה צריכים לראות את המקרה היווני כאזהרה, כאות מבשר רעה, כעתיד עגום ומיידי משלהם אם הם לא יגיבו וידרשו דמוקרטיה אמיתית.

שיפור מתוך המוסדות הקיימים (פוליטי, כלכלי והחברתי) נדחה דחייה מוחלטת מצדנו, שכן הדרישה לשיפורם, רציונליזציה, או החלפה על ידי מוסדות אחרים שמתפקדים באותה המסגרת היא חולה מיסודה. נראה כי שינוי מהותי והכרחי על מול המערכת הרקובה ולא רק הפלתה – פרויקט שאומץ במודע על ידי חלק לא מבוטל מאלה שהתנגדו – הוא הכיוון לעברו אנו מתקדמים כרעיון אשר של קבוצות שונות של התנגדות חברתית המתהוות באירופה. אנחנו לא תומכים בשינוי מתוך המערכת הזו ולכן אנחנו לא רוצים להישאר לכודים בתוך המחזה הזה שמציגים לנו. אנו דוחים את התהליכים האלקטורליים של דמוקרטיה ייצוגית ואנחנו מציעים דמוקרטיה ישירה.

כדי להתמודד עם כל האמור לעיל, הגיע זמן שהחברות האירופיות יפעלו במשותף, באמצעות רשת אירופית חדשה משותפת של פעולה מהפכנית. באסיפות אשר פתוחות בכל כיכר, בתקשורת ואינטראקציה עם כל השאר, אזרחי אירופה יכולים לשחרר את עצמם מברבריות מכניסטית זו של נאו- ליברליזם, אנו מציעים לקיחת החלטות יחד, כאלו שיגדירו את חיינו. לא כמלווים ולווים, לא כעניים ועשירים, שלא כתובעים ונתבעים, אלא אזרחים כשווים וחופשיים. מה שהפרלמנט האירופי מציע לנו בשפע הוא ניצול, השפלה, דיכוי וחלוקה, ומספק את התוצר של העבודה המואומצת שלנו לידיים של מיעוט חמדני של אדונים פיאודלים. הם יעשו הכל כדי לדכא כל תגובה, אבל הם לא יכולים לדכא את התשוקה שלנו לחופש אמיתי.

תנו לנו ליצור, ולאחר מכן, ההיסטוריה שלנו, המתקוממת כנגד הטוטליטריות של ציניות ומחזה השווא אותו אתם מוכרים לנו, נגד אוליגרכית העושר. הגיע זמן לקיים פעולות לא-אלימות אך החלטיות ברחבי אירופה. אירופה של אנשים, לא של האוליגרכים וטכנוקרטים, אפשרית אם אנו עובדים יחד ובתיאום. בכיכרות וברחובות דמוקרטיה אמיתית, יצירה אנושית, ותקשורת יכולות להיולד מחדש. בלי מנהיגים ומדריכים. בואו נהיה מאוחדים, בהרמת יד מקומצת משותפת לעבר עתיד טוב יותר.
בואו לא נחיה כעבדים.

Αναρτήθηκε στις: 26/09/2012